מערכת היחסים והנישוין ביהדות

מערכת היחסים והנישוין ביהדות

בשארט: נפש תאומות

על פי התלמוד, הרב יהודה לימד כי 40 יום לפני שנולד בן זכר, קול משמיים מכריז על בתו עם מי הוא עומד לשאת, ממש שידוך משמים! ביידיש, השידוך המושלם הזה נקרא "באשארט", מילה שמשמעותה גורל או גורל. ניתן להשתמש במילה "בשארט" כדי להתייחס לכל סוג של התאמה טובה במקרה, כמו מציאת העבודה המושלמת או הבית המושלם, אבל היא משמשת בדרך כלל להתייחסות לנפש התאומה של האדם. ישנן מספר אמירות בתלמוד שנראה כי הן סותרות את רעיון הבשארט, בעיקר העצות הרבות בבחירת אישה. עם זאת, לרעיון יש אחיזה חזקה בתוך הקהילה היהודית: תסתכל על כל רשימה של מודעות אישיות יהודיות ואתה בטוח תמצא מישהו "מחפש את הבשר שלי".

למצוא את הבשר שלך לא אומר שהנישואים שלך יהיו נקיים מבעיות. נישואים, כמו כל דבר כדאי בחיים, דורשים מסירות, מאמץ ואנרגיה. גם כששני אנשים מיועדים זה לזה, ייתכן שהם יהרסו את נישואיהם. לכן היהדות מתירה גירושין.

למרות שהנישואים הראשונים הם בשרט, עדיין אפשר לקיים נישואים טובים ומאושרים עם בן זוג שני. התלמוד מלמד שהקב"ה מסדר גם נישואים שניים, ואשתו השנייה של אדם נבחרת לפי זכויותיו.

איך תדעו אם מצאתם את הבשר שלכם? האם אתה צריך להתאפק מלהתחתן עם מישהו מחשש שהאדם שאתה רוצה להתחתן עם אולי לא יהיה הבושה שלך, ואולי יש התאמה טובה יותר שמחכה לך? ההשקפה המסורתית היא שאינך יכול לדעת מיהו הבאשר שלך, אבל ברגע שאתה מתחתן, האדם שהתחתנת איתו הוא בהגדרה הבושה שלך, אז אתה לא צריך לתת לחששות לגבי מציאת הבשר שלך להרתיע אותך מלהתחתן עם מישהו.

ובעוד אנחנו בנושא של אלוקים עורך נישואין, עלי לשתף את המדרש המענג הזה: אומרים שאישה רומאית שאלה רב, "אם אלוקים שלך ברא את היקום בשישה ימים, אז מה הוא עשה עם שלו. זמן מאז?" הרב אמר שהקב"ה ארגן נישואין. האישה הרומאית לעגה על כך ואמרה שסידור נישואין הוא משימה פשוטה, אבל הרב הבטיח לה שסידור נישואין כהלכה קשה כמו קריעת ים סוף. כדי להוכיח שהרב טועה, הלכה האישה הרומית הביתה ולקחה אלף עבדים ואלף עבדים ושידכה אותם בנישואין. למחרת הופיעו לפניה העבדים, אחד עם גולגולת סדוקה, אחר עם רגל שבורה, אחר עם עינו מנוקרה, כולם מבקשים להשתחרר מנישואיהם. חזרה האשה אל הרב ואמרה: "אין אלוהים כמו אלוקיך, ותורתך אמת".

הנישוין

נישואים חשובים מאוד ביהדות. הימנעות מנישואין אינה נחשבת קדושה, כפי שהיא בכמה דתות אחרות. להיפך, זה נחשב לא טבעי. התלמוד אומר שאדם לא נשוי חושב כל הזמן על חטא. התלמוד מספר על רב שהכירו לרב צעיר רווק. הרב המבוגר אמר לקטן שלא לבוא בפניו שוב עד שיתחתן.

נישואין אינם אך ורק, או אפילו בעיקר, למטרת הולדה. מקורות מסורתיים מכירים בכך שחברות, אהבה ואינטימיות הן המטרות העיקריות של הנישואין, ומציינים שהאישה נוצרה בבראשית ב':18 משום שלא טוב לאדם להיות לבדו, ולא משום שהיא הייתה הכרחית להולדה.

על פי התורה והתלמוד, מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, אבל אישה לא יכולה לשאת יותר מגבר אחד. למרות שהותר פוליגיניה, היא מעולם לא הייתה שכיחה. התלמוד אף פעם לא מזכיר אף רב עם יותר מאישה אחת. בסביבות שנת 1000 לספירה אסרה יהדות אשכנז על פוליגניה בגלל לחץ מהתרבות הנוצרית השלטת. זה המשיך להיות מותר ליהודים ספרדים בארצות האסלאם במשך שנים רבות. עד היום ממשיכים יהודי תימן ואתיופיה לעסוק בפוליגיניה; עם זאת, מדינת ישראל המודרנית מאפשרת רק אישה אחת. העוברים לישראל עם יותר מאישה אחת רשאים להישאר נשוי לכל הנשים הקיימות, אך אינו יכול להינשא לאשה נוספת.

בעל אחריות לספק לאשתו מזון, לבוש וקשרים מיניים (שמות כא, י), וכן כל דבר אחר הנקוב בכתובה. יחסי מין זוגיים הם זכותה של האישה, לא של הגבר. גבר אינו יכול להכריח את אשתו לקיים עמו יחסי מין, ואינו רשאי להתעלל באשתו בשום צורה (נוהג שהיה מותר במדינות המערב עד לאחרונה).

אישה נשואה שומרת בעלות על כל רכוש שהביאה לנישואין, אך לבעל הזכות לנהל את הרכוש וליהנות מרווחים מהרכוש.

נישואים אסורים וילדים לא חוקיים

הגיל המינימלי לנישואין לפי ההלכה היהודית הוא 13 לבנים, 12 לבנות; עם זאת, הקידושין יכול להתקיים לפני כן, ולעתים קרובות התקיים בימי הביניים. התלמוד ממליץ לגבר להתחתן בגיל 18, או איפשהו בין 16 ל-24.

התורה קובעת רשימת כביסה של יחסים אסורים. נישואים כאלה לעולם אינם תקפים. גבר אינו יכול להתחתן עם קרובי משפחה מסוימים, נשים לשעבר של קרובי דם מסוימים, אישה שלא התגרשה בתוקף מבעלה הקודם, בתה או נכדה של גרושתו או אחותה של גרושתו. במהלך חייה של אשתו לשעבר. לרשימה מלאה ראה 613 מצוות (מצוות).

צאצאיהם של נישואים אסורים הם ממזרים (ממזרים, לא לגיטימיים), וכפופים למגוון הגבלות; עם זאת חשוב לציין שרק הצאצאים של נישואי גילוי עריות או אסורים אלו הם ממזרים. ילדים שנולדו מחוץ לנישואים אינם ממזרים בהלכה היהודית ואינם נושאים קלון, אלא אם הנישואין היו אסורים מהסיבות לעיל. ילדים של גבר נשוי ואישה שאינה אשתו אינם ממזרים (מפני שהנישואים בין ההורים לא היו נאסרים), למרות שילדים של אישה נשואה וגבר שאינו בעלה הם ממזרים (כי יכלה). לא התחתנו איתו).

ישנם סוגים נוספים של נישואים שאינם מותרים, אך תקפים אם הם מתרחשים ואינם הופכים את הילדים לממזרים. נישואים של קטינים, של יהודי ללא יהודי ושל קוהיין לכיתות האסורות של נשים שנדונו להלן, נכללים בקטגוריה זו.

אסור לכהין לשאת גרושה, חוזרת בתשובה, מופקרת, אישה שהיא צאצא של נישואים אסורים לכהין, או אישה שהיא אלמנתו של אדם שנפטר ללא ילדים אך השתחרר ממנו. החובה להינשא לאחיו של בעלה. כהין הנישא לאישה כזו, נפסל מתפקידיו ככהין, וכן כל צאצאיהם של אותם נישואין.