מקור החג

חג ט''ו באב נחגג ביום החמישה עשר של חודש אב. האזכור הראשון של החמישה עשר אב כלול במשנה. אמר רבן שמעון בן גמליאל: "לעם ישראל לא היו טובים יותר [כלומר". יותר שמחים] ימים מחמישה עשר באב ויום הכיפורים, כי בימים אלו יצאו בנות ירושלים בלבוש לבן & hellip; ורקדו בכרמים. נשים לא נשואות היו מצטרפות לשותפים הפוטנציאליים שלהן בכרמים ואומרות, "נשאו עיניים ותחשבו עם מי אתם בוחרים [להתחתן]".

הגמרא ) מנסה למצוא את מקורו של תאריך זה כיום שמחה מיוחד ומציעה כמה הסברים. אחד מהם הוא שביום זה הותר למקרא "שבטי ישראל להתערבב זה בזה", דהיינו: לשאת נשים משבטים אחרים (תלמוד, תענית ל''ב). הסבר זה מפתיע מעט, שכן בשום מקום בתנ''ך אין איסור על "נישואים בין-שבטיים"; בין 12 שבטי ישראל. מקור תלמודי זה מתייחס כנראה לסיפור בספר שופטים (פרק כא): לאחר מלחמת האזרחים בין שבט בנימין לשאר שבטי ישראל, נשבעו השבטים שלא להתחתן עם גברים משבט בנימין.

במובנים רבים, נראה כי ט''ו באב, אותו מכנה רבן שמעון בן גמליאל אחד הימים המאושרים של השנה היהודית, משלים את תשעה באב, היום העצוב ביותר בשנה, שמגיע פחות משבוע לפני כן. כשם שהתלמוד מדווח על מספר אירועים טרגיים שפקדו את העם היהודי בתשעה באב, בתענית ל''ב מייחסים הרבנים אירועים משמחים רבים לט''ו באב.

ביום זה בימי המקרא, על פי רב יהודה, שוב הורשו בני שבטי ישראל השונים להינשא זה לזה לאחר "נישואים בין שבטיים" בתחילה נאסרו בין שבטים. אולי זו רמז לסיפור מתוך ספר שופטים, כאשר לאחר מלחמת אזרחים בין שבט בנימין לשבטים אחרים, השבטים נשבעו שלא להתחתן עם שבט בנימין. באשר ליום הכיפורים, התלמוד קובע כי זהו יום של שמחה "כי יש בו יסודות של חנינה ומחילה", וגם משום שביום זה נמסרו הלוחות השניים לידי העם היהודי.

מסורות חגיגה

יצוין כי ט''ו באב, כמו שאר חגי ישראל (פסח, סוכות, ט''ו בשבט), מתחיל בליל י''ד עד ט''ו לחודש היהודי, שכן זהו ליל הירח המלא על פי שלנו. לוח שנה ירחי. חיבור לילות ירח מלא עם רומנטיקה, אהבה ופוריות אינו נדיר בתרבויות עתיקות.

במשך כמעט 19 מאות שנים - מחורבן ירושלים ועד להשבת העצמאות היהודית במדינת ישראל ב-1948 - התאריך הזכור היחיד בט''ו באב היה שתפילת שחרית לא כללה את תפילת התשובה (תחנון).

התרבות האזרחית הישראלית עודדה בעשורים האחרונים פסטיבלי שירה וריקודים בליל ט''ו באב. תעשיית הבידור והיופי עובדת שעות נוספות ביום זה. ליום זה אין מעמד רשמי של חגים חוקיים - זהו יום עבודה רגיל, והרבנות הישראלית לא יזמה תוספות כלשהן ליטורגיה או קראה להכנסת מנהגים דתיים עתיקים כלשהם. הפער התרבותי בין החברה החילונית בישראל לבין הרבנות האורתודוקסית הופך את זה לא סביר שהשניים ימצאו מכנה משותף בחגיגת החג העתיק/מודרני הזה בעתיד הנראה לעין.

במשך מאות שנים ט''ו באב היה כמעט בלתי נראה בלוח השנה היהודי, אך בעשורים האחרונים, בעיקר במדינת ישראל המודרנית, הוא קם לתחייה. בגלגולו המודרני הוא הופך בהדרגה ליום אהבה עברית-יהודית, קצת כמו יום האהבה במדינות דוברות אנגלית.