דין התורה אוסר על כל מגע פיזי בין גבר לאישה - או אפילו שיהיו לבד בחדר ביחד - אלא אם הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או נשואים זה לזה. זה חל על כל גבר וכל אישה, ללא קשר לגילם או אם הם נמשכים מינית זה לזה או לא. ואז יש את כל הכללים האלה לגבי שמלה "צנועה". זה לא מרחיק את זה קצת? האם אנחנו באמת כאלה חיות?

כשגבר ואישה נמצאים יחד בחדר והדלת נסגרת - זה אירוע מיני. לא בגלל מה שהולך לקרות, אלא מה שכבר קרה. זה אולי לא משהו שצריך לעשות ממנו רומנים, אבל זה התרחשות מינית, כי זכר ונקבה זה מה שפעם הייתה המיניות.

זה נכון שבעולם שלנו היום, ב"עולם החופשי" בהחלט, אנשים, בסך הכל, הפסיקו לחשוב במונחים האלה. מה שקרה הוא שהתחלנו להציב את כל ההגנות האלה, להתחמק, להתחזק, מפני החשיפה והגירוי המתמידים של גברים ונשים שחולקים כל מיני פעילויות - בית ספר משותף, מחנות, חדרי כושר - זה שהתחלנו לחסום קבוצות של אנשים. אנחנו לא יכולים להיות מיניים באופן טבעי כפי שה' ברא אותנו להיות. כשגבר אומר, "יש לי חברה, אבל אנחנו רק חברים, לא יותר מזה, אני לא נמשך אליה בשום צורה מינית, היא לא הטיפוס שלי", אתה חייב לשאול את עצמך מה זה באמת מתרחש כאן. האם מדובר באדם ממושמע? או שזה אדם שמת קצת?

למה הוא מתכוון, "היא לא הטיפוס שלי?" מתי כל ה"הקלדה" הזו נוצרה? הכל מלאכותי. זה לא נכון למיניות האנושית. וזה באמת אפילו לא נכון בהקשר הספציפי הזה, כי בהינתן שינוי קל של הנסיבות, אתה יכול בקלות רבה להימשך. אחרי הכל, אתה זכר, היא נקבה. כמה פעמים מתחילה מערכת יחסים שהיא מזדמנת, שכנותית, ואז פתאום הופכת לאינטימית? ההתעוררות הגדולה של הילד והילדה האלה שמתרוצצים, עושים כל מיני דברים, חולקים כל מיני פעילויות, והנה, הם מבינים - איזו דרמה, איזו דרמה - שהם נמשכים זה לזה. אלה מבוגרים, בני אדם אינטליגנטים, וזה תפס אותם בהפתעה. זה סוג של טיפשי.

לכן, סגירת דלת צריכה להיות מוכרת כאירוע מיני. ואתה צריך לשאול את עצמך: האם אתה מוכן לזה? האם זה מותר? האם זה תקין? אם לא, השאר את הדלת פתוחה. האם גברים ונשים צריכים ללחוץ ידיים? האם צריך לראות בזה מחווה אינטימית? האם כל מגע פיזי שהוא ידידותי צריך להיחשב אינטימי? אני מקווה, זה צריך.

חוקים אלו אינם ערובה מפני חטא. הם מעולם לא מנעו זאת לחלוטין. יש אנשים שמתלבשים מאוד צנוע. הם מכסים הכל. הם חוטאים. זה קצת יותר מסורבל, אבל הם מצליחים. כל החוקים האלה לא שם רק כדי להפחית את האפשרות שמישהו יעשה משהו לא בסדר. הם גם משמרים את המיניות - כי המיניות האנושית היא מה שאלוקים רוצה. הוא נתן לנו את החוקים האלה כדי לשמר אותו, לשפר אותו - ולוודא שהוא ממוקד במקומות ובנסיבות הנכונות - לא כדי לחנוק אותו.

הפכנו להיות חסרי תחושה לגבי המיניות שלנו. אפילו בנישואים, נשיקה במנוסה מוזילה את זה, גורמת לזה להיות עצבני - ואז אנחנו רצים למטפל לייעוץ. והאם אתה יודע מה אומר המטפל שגובה 500 ש''ח לשעה עבור העצה שלו? הוא אומר לבני הזוג לא לגעת זה בזה במשך שבועיים. היהדות אומרת לך את זה, ללא תשלום. כן, יש שבועיים בכל חודש שבהם בעל ואישה לא נוגעים. טיפול זה קיים כבר 3000 שנה. וזה עדיין עובד. זה רעיון נפלא.

כשאתה לא סוגר את הדלת על עצמך ועל אותו אדם אחר, אתה מזהה את המיניות שלך. אתה מכיר במיניות של האדם האחר. להיות צנוע, לזהות את הגבולות שלנו, לדעת איפה מתחילה האינטימיות ולא לחכות עד שהיא תהיה כל כך אינטימית שהלכנו רחוק מדי, זו דרך חיים בריאה מאוד. זה לא משנה את אורח החיים שלך באופן דרמטי, אלא משפר אותו באופן דרמטי, ואתה יוצא מסוגל יותר להירגע, מסוגל יותר להיות ספונטני, כי אתה יודע שאתה יכול לסמוך על עצמך. הגדרת את הגבולות שלך. עכשיו אתה יכול להיות חופשי. זה מוריד לך עומס, וזה הופך אותך לאדם הרבה יותר חביב.